קריאה לכל משרתי אלוהים בכל מקום להלל את שמו מזריחת השמש ועד שקיעתה, שכן אין דומה לאלוהים כה נשגב שבכל זאת מוכן להשקיף על השמיים והארץ. המזמור מהלל את הרגל שלו להפוך גורלות — להרים את הדל מהעפר ואת האביון מהאשפה כדי להושיבם עם נדיבים. הוא מסתיים בתמונה חיה של אותה תפנית: אישה עקרה מקבלת בית והופכת לאם שמחה לילדים.