מזמור על ידי דוד המלך, המתאר עולם שבו בני אדם חיים כאילו אין אלוהים—השחיתות נרחבת ואיש אינו עושה טוב. אלוהים משקיף משמיים לחפש מישהו שמחפש חוכמה, אך מוצא רק כישלון מוסרי. המזמור מתהפך בפתאומיות כשהרשעים נאחזים בפחד, כי אלוהים ניצב לצד הצדיקים והוא מחסה לדל. הוא נחתם בכמיהה לכך שהישועה תבוא מציון, כדי שהעם יוכל לשמוח.
| # | Original | Clone | Cloned | Audio | Length |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ⚡ | ✏️ | 00:12 | ||
| 2 | ⚡ | ✏️ | 00:09 | ||
| 3 | ⚡ | ✏️ | 00:08 | ||
| 4 | ⚡ | ✏️ | 00:09 | ||
| 5 | ⚡ | ✏️ | 00:05 | ||
| 6 | ⚡ | ✏️ | 00:05 | ||
| 7 | ⚡ | ✏️ | 00:12 |
| | Score | | |
| H | Score | Score H | Cinematic |