לַמְנַצֵּּֽחַ:
מַשְׂכִּיל לְְדָוִד
בְְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי
וַיַּּגֵּּד לְְשָׁאוּל
וַיֹּּֽאמֶר לוֹ:
“בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶֽלֶךְ”
מַה תִּּתְהַלֵּּל בְְּרָעָה הַגִּּבּּוֹר
חֶֽסֶד אֵל כׇּל הַיּּוֹם
הַוּּוֹת תַּחְשֹׁב לְְשׁוֹנֶֽךָ
כְְּתַֽעַר מְְלֻטָּּשׁ עֹשֵׂה רְְמִיָּּה
אָהַֽבְתָּ רָּע מִטּּוֹב
שֶֽׁקֶר מִדַּּבֵּּר צֶֽדֶק
סֶֽלָה
אָהַֽבְתָּ כׇל דִּבְרֵי בָֽלַע
לְְשׁוֹן מִרְמָה
גַּם אֵל יִתׇּּצְךָ לָנֶֽצַח
יַחְתְְּךָ וְְיִסָּּחֲךָ מֵאֹֽהֶל
וְְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶֽרֶץ חַיִּּים
סֶֽלָה
וְְיִרְאוּ צַדִּּיקִים וְְיִירָֽאוּ
וְְעָלָיו יִשְׂחָֽקוּ
הִנֵּּה הַגֶּּֽבֶר
לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּּוֹ
וַיִּּבְטַח בְְּרֹב עׇשְׁרוֹ
יָעֹז בְְּהַוָּּתוֹ
וַאֲנִי כְְּזַֽיִת רַעֲנָן
בְְּבֵית אֱלֹהִים
בָּטַֽחְתִּי בְְחֶֽסֶד אֱלֹהִים
עוֹלָם וָעֶד
אוֹדְְךָ לְְעוֹלָם כִּי עָשִֽׂיתָ
וַאֲקַוֶּּה שִׁמְךָ כִי טוֹב
נֶֽגֶד חֲסִידֶֽיךָ