Psalm קי״ד

✏️ Edit

שיר הלל קצר וחי, המזכיר את יציאת מצרים, כשישראל יצא ממצרים ואלוהים עשה את יהודה למקדשו. הטבע עצמו מגיב בתדהמה — הים בורח, הירדן נסוג לאחור, וההרים מדלגים כאילים מפני אלוהים. המזמור מסתיים בפנייה לארץ עצמה, במצווה לה לרעוד מפני מי שיכול להפוך סלע קשה לאגם מים.

בְְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּּצְרָיִם

בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז

הָיְתָה יְְהוּדָה לְְקָדְשׁוֹ

יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו

הַיָּּם רָאָה וַיָּּנֹס

הַיַּּרְדֵּן יִסֹּּב לְְאָחוֹר

הֶהָרִים רָקְדוּ כְְאֵילִים

גְְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן

מַה לְְּּךָ הַיָּּם כִּי תָנוּס

הַיַּּרְדֵּן תִּסֹּּב לְְאָחוֹר

הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְְאֵילִים

גְְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן