שיר המעלות (שיר עלייה לרגל למקדש בירושלים) של דוד המלך, שחוגג את היופי של אחים שחיים יחד באחדות. הוא משתמש בשתי תמונות: שמן יקר שזורם על הזקן של אהרן, וטל שיורד מהחרמון על הרי ציון. המזמור מסתיים בהצהרה שאלוהים ציווה ברכה וחיים לנצח.