מִכְתָּם לְְדָוִד
שׇׁמְרֵֽנִי אֵל
כִּי חָסִֽיתִי בָךְ!
אָמַֽרְתְּ לַיהוה:
“אֲדֹנַי אַֽתָּה
טוֹבָתִי— בַּל עָלֶֽיךָ”
לִקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ הֵֽמָּּה
וְְאַדִּירֵי, כָּל חֶפְצִי בָם
יִרְבּוּ עַצְְּּבוֹתָם אַחֵר מָהָֽרוּ
בַּל אַסִּּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּּם
וּבַל אֶשָּּׂא אֶת שְְׁמוֹתָם עַל שְְׂפָתָי
יהוה מְְנָת חֶלְקִי וְְכוֹסִי
אַתָּּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי
חֲבָלִים נָפְְלוּ לִי בַּנְְּּעִמִים
אַף נַחֲלָת שָׁפְְרָה עָלָי
אֲבָרֵךְ אֶת יהוה אֲשֶׁר יְְעָצָֽנִי
אַף לֵילוֹת יִסְְּּרֽוּנִי כִלְיוֹתָי
שִׁוִּּֽיתִי יהוה לְְנֶגְדִּי תָמִיד
כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּּוֹט
לָכֵן שָׂמַח לִבִּּי וַיָּּֽגֶל כְְּבוֹדִי
אַף בְְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח
כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל
לֹא תִתֵּּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שַֽׁחַת
תּוֹדִיעֵֽנִי אֹֽרַח חַיִּּים
שֹֽׂבַע שְְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶֽיךָ
נְְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח!