שיר המעלות (שיר עלייה לרגל למקדש בירושלים), שמתאר את השמחה העצומה של השיבה מהגלות—זה הרגיש כמו חלום, ואפילו העמים הכירו במה שאלוהים עשה. המזמור פונה לתפילה לשיקום, ומשתמש בדימוי של אפיקי נחל יבשים במדבר שמתמלאים במים. הוא מסתיים בהבטחה שמי שזורעים בדמעות יקצרו בשמחה.