לַמְנַצֵּּֽחַ:
מַשְׂכִּיל
לִבְנֵי קֹֽרַח
כְְּאַיָּּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם
כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶֽיךָ אֱלֹהִים
צָמְְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְְאֵל חָי
מָתַי אָבוֹא וְְאֵרָאֶה פְְּנֵי אֱלֹהִים?!
הָיְְתָה לִּּי דִמְעָתִי לֶֽחֶם יוֹמָם וָלָֽיְלָה
בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּּוֹם:
“אַיֵּּה אֱלֹהֶיךָ?!”
אֵֽלֶּּה אֶזְכְְּרָה וְְאֶשְׁפְְּכָה עָלַי נַפְשִׁי
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּּךְ
אֶדַּּדֵּּם עַד בֵּית אֱלֹהִים
בְְּקוֹל רִנָּּה וְְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי
וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי?!
הוֹחִֽילִי לֵאלֹהִים
כִּי עוֹד אוֹדֶֽנּּוּ
יְְשׁוּעוֹת פָּנָיו
אֱלֹהַי
עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח
עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶֽרֶץ יַרְדֵּן
וְְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר
תְְּהוֹם אֶל תְְּהוֹם קוֹרֵא לְְקוֹל צִנּּוֹרֶֽיךָ
כׇּל מִשְׁבָּרֶֽיךָ וְְגַלֶּּֽיךָ עָלַי עָבָֽרוּ
יוֹמָם יְְצַוֶּּה יהוה חַסְדּוֹ
וּבַלַּּֽיְלָה שִׁירֹה עִמִּּי
תְְּפִלָּּה לְְאֵל חַיָּּי
אוֹמְְרָה לְְאֵל סַלְעִי:
“לָמָֽה שְְׁכַחְתָּֽנִי?
לָֽמָּּה קֹדֵר אֵלֵֽךְ בְְּלַֽחַץ אוֹיֵב?”
בְְּרֶֽצַח בְְּעַצְמוֹתַי חֵרְְפֽוּנִי צוֹרְְרָי
בְְּאׇמְְרָם אֵלַי כׇּל הַיּּוֹם:
“אַיֵּּה אֱלֹהֶֽיךָ?”
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי
וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי?!
הוֹחִֽילִי לֵאלֹהִים
כִּי עוֹד אוֹדֶֽנּּוּ
יְְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי