Psalm ס״ב

✏️ Edit

מזמור על ידי דוד המלך, על ידותון (מונח מוזיקלי, אולי שמו של נגן במקדש), שנפתח בפזמון השקט שהנפש שלו מחכה בדממה לאלוהים בלבד, כי ממנו באה הישועה שלו. הוא כמו קיר נוטה שעומד ליפול, מותקף על ידי אנשים שמברכים בפה אבל מקללים בפנים, ובכל זאת חוזר לאותה דממה: אלוהים הוא הסלע והמחסה שלו. המזמור מסתיים באזהרה לא לבטוח בסחיטה או בכסף, כי הכוח שייך לאלוהים, והוא משלם לכל אדם לפי המעשים שלו.

לַמְנַצֵּּֽחַ:
עַל־יְְדוּתוּן
מִזְמוֹר לְְדָוִד
אַךְ אֶל־אֱלֹהִים
דּוּמִיָּּה נַפְשִׁי
מִמֶּּנּּוּ יְְשׁוּעָתִי
אַךְ־הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי
מִשְׂגַּבִּּי לֹא־אֶמּּוֹט רַבָּּה
עַד־אָֽנָה
תְְּהוֹתְְתוּ עַל־אִישׁ
תְְּרׇצְְּּחוּ כֻלְּּכֶם
כְְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְְּּחוּיָה
אַךְ מִשְּּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְְהַדִּּֽיחַ
יִרְצוּ כָזָב
בְְּפִיו יְְבָרֵכוּ
וּבְקִרְבָּם יְְקַֽלְְלוּ
~סֶֽלָה~
אַךְ לֵאלֹהִים דּֽוֹמִּּי נַפְשִׁי
כִּי־מִמֶּּנּּוּ תִּקְוָתִי
אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי
מִשְׂגַּבִּּי לֹא אֶמּּוֹט
עַל־אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי
צוּר־עֻזִּּי מַחְסִי בֵאלֹהִים
בִּטְחוּ בוֹ בְְכׇל־עֵת עָם
שִׁפְכוּ־לְְפָנָיו לְְבַבְכֶם
אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּּֽנוּ
~סֶֽלָה~
אַךְ הֶֽבֶל בְְּנֵי־אָדָם
כָּזָב בְְּנֵי אִישׁ
בְְּמֹאזְְנַֽיִם לַעֲלוֹת
הֵמָּּה מֵהֶבֶל יָחַד
אַל־תִּבְטְְחוּ בְְעֹשֶׁק
וּבְגָזֵל אַל־תֶּהְבָּֽלוּ
חַֽיִל כִּי־יָנוּב
אַל־תָּשִׁיתוּ לֵב
אַחַת דִּבֶּּר אֱלֹהִים
שְְׁתַּֽיִם־זוּ שָׁמָֽעְתִּי
כִּי עֹז לֵאלֹהִים
וּלְךָ־אֲדֹנָי חָֽסֶד
כִּי־אַתָּּה תְְשַׁלֵּּם לְְאִישׁ
כְְּמַעֲשֵֽׂהוּ
# Original Clone Cloned Audio Length
1
⚡
✏️ 00:03
2
⚡
✏️ 00:05
3
⚡
✏️ 00:06
4
⚡
✏️ 00:08
5
⚡
✏️ 00:11
6
⚡
✏️ 00:05
7
⚡
✏️ 00:05
8
⚡
✏️ 00:06
9
⚡
✏️ 00:09
10
⚡
✏️ 00:10
11
⚡
✏️ 00:09
12
⚡
✏️ 00:07
13
⚡
✏️ 00:07
Clone Missing Edit BPM Word Align

Export

 Score
 H  Score  Score H  Cinematic

Social

Preview

Preview HD